הילד הקטן שנמצא בתוכנו רוצה שיתפעלו מההופעה שלו, ימחאו לו כפיים בהנאה ויאפשרו לקסם האישי שלו לצאת. זה מה שבן זוג אידיאלי אמור לספק לנו – ואנחנו לו.
מתי ובמי אנחנו מתאהבים? אנחנו נתאהב בפרטנר/ית שיאפשרו לנו להיות הכי אמיתיים, הכי ספונטניים, הכי מחוברים לעצמנו, כדי להעיר את הילד הפנימי שלנו. בן זוג שיעמיד אותי במרכז הבמה, יתפעל מההופעה וימחא לי כפיים בהנאה, שיאפשר לקסם האישי שלי להתבטא – ואני אגמול לו בהתאם.
בתהליך ההתאהבות כל אחד מהפרטנרים עולה על הבמה לסירוגין. אחד משחק והאחר מוחא כף, ומתחלפים כל הזמן. כשהאחר ניצב על הבמה נוצר הקסם. כשאני על הבמה ומסתכלים אלי בציפייה להקסים, להפתיע, לבטא רגשות. אני מוצא בתוכי את כל אלה וחושף אותם.
האם ניתן להתאמן למצבים האלה? להשתפר? לרכוש כישורים? למשל, דרך לימודי משחק אנחנו מביאים את עצמנו למצבים בהם אנחנו נחשפים לרגשות שאיננו חווים בחיי היומיום. אנחנו משתדלים להיות במקומות ובמצבים חדשים, כדי לחוות חוויות חדשות, שיאפשרו לנו להכיר עוד רגשות, במינונים שונים. לפעמים נפתיע אפילו את עצמנו. נחווה את כל אלה על הבמה ונבין מתי ואיך אנו עולים ומופיעים והקסם שלנו יוצא לאור וממגנט.
דרמות סביב האהבה הן אחד המוטיבים העיקריים בספרות, באמנות, בתיאטרון ובקולנוע. האהבה היתה הכוח המניע של כל ההתרחשויות, בכל התקופות. אנשים מצאו טעם לחייהם אם מצאו אהבה, היו מוכנים לעשות כל מעשה הירואי כדי לממש את האהבה, אפילו למות למען האהבה, להילחם, לרצוח, להמית או לתת חיים. כבר משחר התרבות, בסיפורי המיתולוגיה, אנחנו למדים על שני כוחות מרכזיים שהובילו את עולמם של בני אדם: צבירת כוח ושליטה, ואהבה. בימינו, לפעמים שני הכוחות האלה משולבים – צבירת כוח על מנת לזכות באהבה. מי שסבור שהכוח כשהוא לעצמו מביא את האושר הנכסף יבין במוקדם או במאוחר שאין הדבר כך.
אהבה אמיתית היא צורך לנתינה
הפילוסוף אריך פרום, שחי במאה הקודמת, כתב בספרו “אמנות האהבה” על כמה סוגי אהבה עיקריים: אהבה בין בני זוג, אהבה בין הורים וילדים ואהבה בין אנשים בכלל. בניסיונו לפענח את מהות האהבה ואת הצורך בה הוא עושה אבחנה בין האהבה למישהו שעונה על צורך מסוים, לבין האהבה לשם האהבה. אני אוהב אותו כי אני צריך אותו, לעומת אני צריך אותו כדי לאהוב אותו. אהבה אמיתית, זו שמשמחת אותנו וגורמת לנו אושר, היא זו שאינה תלויה בתמורה שאנחנו מקבלים, אלא היא צורך בפני עצמו: צורך לנתינה.
בימינו הפכנו להיות יותר ציניים ויותר בעלי צורך לכוח ושליטה, מעמד וכדומה, הבאים לידי ביטוי בכסף. נראה כאילו כוח הכסף מניע את העולם, והאהבה קצת משתעבדת לו. חיפוש אחר האהבה מתערבב עם חיפוש אחר התועלת: כשאנחנו רוצים להתאהב במישהו, לפעמים אנחנו בודקים קודם כל אם כדאי להתאהב בו. במצב כזה, הדייטים של היום דומים לפעמים לראיונות עבודה הדדיים – כל צד בוחן האם כדאי להתאהב באחר, ובמקביל מציג למכירה את היתרונות שלו.
בסדנאות המשחק לומדים לגלות את הקסם באהבה, כיצד נאפשר לעצמנו להתאהב.
להיות ספונטניים, גם אם זה במחיר של “איבוד שליטה”. כשנתאהב ניסחף לכוח יותר גדול ויותר חזק, נכיר תהליכים גופניים ורגשיים, גם פרפרים בטן, כאב תשוקה, כמיהה, געגועים, חסר כשהאהוב/ה לא לידנו.
להתחבר אל מקורות השמחה: לכל אחד יש את מעיינות השמחה הפרטיים שלו, רק צריך להכיר אותם ולדעת לשאוב מהם. אנחנו הכי שמחים דרך הילד הפנימי שלנו, אבל יש גם הרבה שמחה ותאווה והנאה של להיות יחד בשיחה, ובעיקר בחיבור הגופני, כמובן.
ללמוד כישורי תקשורת בינאישית: להקשיב באמת זה להיות עם הפרטנר, לקלוט מה שאומר בכל הרמות – מילולית, גופנית, אנרגטית – ולשדר בחזרה: אני איתך, מבין ומזדהה איתך. זו חוויה שמעטים מאיתנו חווים, והיא כל כך חשובה. גם במפגש אינטימי, אם נקשיב באמת לפרטנר, נוכל להכיר אותו. והכיף שנעניק לו דרך
ההקשבה הזאת יעזור מאד לרצון שלו להמשיך את הקשר.
לאבחן את הדיאלוג האנרגטי: החיבור האמיתי בין בני האדם אינו רק דרך המילים. אם אנחנו יודעים לאבחן סוגי ורמות אנרגיה ולנוע ביחד על גלי האנרגיה, תהיה בינינו הרמוניה, הרגשה נעימה וכייפית, תקשורת טובה, גם מילולית. ניתן ללמוד מודעות לאינטראקציה האנרגטית ויכולת לכוון אותה.
| המגנט האמיתי הוא הקסם האישי (צילום: ויז’ואל/פוטוס) |
לטפח קסם אישי: המגנט האמיתי הוא הקסם האישי. האהבה היא השילוב בין הקסם והרצון הגופני להתחבר. אנחנו מקסימים כשאנחנו שמחים וצוחקים, מבינים ומתחשבים, מכבדים ומפרגנים, מלאי הומור, סיפורים מקוריים, הפתעות, הברקות. שכיף להיות בחברתנו. ואם כל זה מתחבר לתחושת ההחמצה והחשש מנטישה ואיבוד האוצר הנפלא שיצרנו – יהיה חיבור זוגי שיוביל לחתונה.
לתת במה ולקבל פוקוס בהרמוניה: תהליך ההיכרות הרומנטי יקסים כאשר כל אחד בתורו, בהחלפה הרמונית, נמצא על במה, חושף עוד פן מקסים, ומקבל תשואות מהפרטנר. השמחה הדדית, גם בתפקיד המופיע וגם בתפקיד הקהל.
אמנויות – הדרך לאהבה: ככל שהעולם הפנימי שלנו, עולם הרגשות והדמיון, יהיה עשיר יותר ומחובר יותר לרצונות, לכוונות ולמטרות שלנו, כך נחייה יותר בהרמוניה עם האחרים ועם הסביבה, ויהיה לנו כל מה שאנחנו רוצים. הדרך לפתח להעשיר ולהתחבר אל עולמנו זה היא לשיר, לרקוד, אפילו להשתטות כליצנים, דרך מסיכות, להיות במקומות חדשים, לחוות רגשות חדשים.
בתיה בנדל היא מנהלת בי”ס לדרמה ומנהיגות stage – הבמה , בתיאטרון גבעתיים. הנרשמים לסדנה ביום האהבה יקבלו הנחה של 10 אחוז.
